חמוד ודים נ' חב` ס.ד. מיגונים בע"מ
|
תע"א בית דין אזורי לעבודה באר שבע |
2069-09
19.12.2010 |
|
בפני : אילן סופר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: חמוד ודים |
: חב` ס.ד. מיגונים בע"מע"י ב"כ עוה"ד דורית קרני |
| פסק-דין | |
פסק דין
1.בפנינו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, הפרשי שכר ודמי הבראה. הנתבעת הינה חברה פרטית העוסקת בהתקנת מערכות איתור, מיגון ושמע לרכב וכלי צמ"ה ומתן שרותי חשמל ומיזוג אוויר לרכב. התובע עבד כמתקין מיגונים לרכב אצל הנתבעת בין 1.12.04 עד 25.1.09.
2.נסיבות סיום עבודתו של התובע
הצדדים בתיק זה חלוקים בנוגע לאופן סיום עבודתו של התובע. מחד, התובע טוען כי פוטר ע"י מנהל הנתבעת, ואילו הנתבעת טוענת כי התובע בחר להתפטר.
נבחן כעת את השתלשלות העניינים שהביאה לסיום עבודתו, ונפתח בסוף חודש דצמבר 2008. ב- 28.12.08 או בסמוך לכך פרץ ויכוח בין התובע לבין מנהל הנתבעת מר דוד כהן (להלן "דוד"). לצורך הבנת האירועים נידרש לתמלול המסרונים שהתובע ודוד החליפו ביניהם ואשר תוכנם צורף כנספח ח' לתצהירו של דוד.
ב- 29.12.08 פנה דוד לתובע ושאל מדוע הוא אינו עונה. ב- 31.12.08 דוד שאל האם התובע מגיע וב- 1.1.09 דוד פנה לתובע ודרש ממנו לחזור לעבודה. התובע השיב לו באותו יום והזכיר כי דוד צעק עליו והשפילו מול כל הלקוחות, ולאחר מכן סילק אותו מהעבודה. דוד בתשובה הכחיש זאת. התובע בתשובה כתב כי ביקש מכתב פיטורים ודוד אמר לו "אני לא נותן לך שום מכתב עוף מפה". בסופו של אותו יום חזר דוד וכתב כי התובע לא פוטר. התובע השיב כי אם הוא לא פוטר, הוא יגיע למחרת לעבודה ובתנאי שישולם לו סך של 4,000 ₪ הפרשי שכר. באותו היום שלח דוד לתובע מכתב (נספח ט' לתצהירו של דוד) ובו ציין כי ב- 31.12.08 נערכה שיחת שימוע בקשר לכשלים בעבודה של התובע, ובסופה התובע עזב את מקום העבודה. התובע נדרש לשוב לאלתר לעבודה. למחרת 2.1.08 כתב התובע לדוד כי יש לו תעודות מחלה, הוא נמצא בצפון והוא יגיע עוד שבוע, לאחר התייצבות המצב הביטחוני בדרום.
3.התובע חזר לעבודה ב- 9.1.09 ועבד עד 20.1.09. החל מ- 20.1.09 ועד 23.01.09 התובע שהה בחופשת מחלה (האישורים צורפו כנספח ד' לתצהיר התובע).
4.התובע שב לעבודה ב- 25.1.09. דוד קיים שיחה עם התובע ובה הביע את מורת רוחו מהעדרויותיו של התובע, וכן טען כי אישורי המחלה כוזבים (סעיפים 11, ה-ו-ז, לתצהירו של דוד).
5.בעקבות כך, שלח התובע לדוד מכתב עוד באותו יום שנביא להלן את נוסחו מפאת חשיבותו:
"לכבוד דוד כהן אדון נכבד:
התנהגותך הלא ראויה ב- 25/1/09, היום לאחר שהופעתי במקום העבודה ומסרתי לך תעודות רפואיות בגין מחלה, התנהגת בצורה מפתיעה למדיי, ככלל צעקות, ושאמרת לי שאני שקרן ואינך מאמין לי ולתעודות הרפואיות שלי, ולרופאים שמוצאים תעודות רפואה ולאחר – מכן ביקשת ממני בצעקות לצאת מהעבודה ולא לחזור, ושביקשתי ממך לתת לי מכתב פיטורים סירבת ואמרת שאתה לא נותן לי מכתב פיטורים תעשה מה שאתה רוצה. אני רואה בהתנהגותך שאינה כוללת את מעמדך. אני מבקש שוב לסיים את יחסי העבודה בינינו בצורה מכובדת ולשלם לי את הפיצויים שמגיעים לי עפ"י דין.
אבקש תשובה תוך שבוע ימים". (נספח ה' לתצהיר התובע) .
6.במסרון שדוד שלח לתובע ב- 26.1.09 הביע דוד את תמיהתו מדוע התובע לא הגיע לעבודה. התובע השיב לו למחרת והזכיר לו שפיטר אותו, כמו בפעם הקודמת שפיטר אותו, הכחיש מעדותו ואז התובע חזר. התובע ציין כי שלח לדוד מכתב בדואר רשום. דוד השיב לו במסרון וציין כי לא פוטר. (נספח ח' לתצהיר דוד). התובע הודה בחקירתו הנגדית כי אחרי ה- 25.1.09 נשלח לו מסרון ובו נדרש לחזור לעבודה (עמ' 12 שורות 24-25).
7.התובע הודה בחקירתו הנגדית כי בשיחה שהתקיימה ב- 25.1.09 דוד לא אמר לו שהוא מפוטר אך הוא אמר "תלך ואל תחזור, אני לא מאמין לתעודות הרפואיות שלך ולרופאים שלך" (עמ' 13 שורות 1-3).
בכך תומכת גרסת חברו של התובע רועי ביטסון אשר עבד באותו זמן בנתבעת ובסעיף 8 לתצהירו ציין כי דוד בנוכחות אשתו, צעק לעבר התובע : "אתה תעוף מפה, אני לא רוצה לראות אותך יותר כאן בחיים שלי".
8.מכאן ברור כי דוד פיטר את התובע, אך כבר יום לאחר מכן נראה שחזר בו וזאת לפי המסרונים ששלח לתובע. הנתבעת אף טענה כי שלחה לתובע מכתב ביום 26.1.09 (נספח יא 1 לתצהיר דוד) ובו נדרש התובע לשוב לעבודה. בדיון שהתקיים בפנינו התברר כי אין כל אישור לכך כי המכתב הגיע לתובע בדרך כלשהיא (עמ' 23-24 לפרוטוקול).
אולם כך או כך, יוצא שהתובע נדרש לחזור לעבודה, אך הוא בחר להישאר בביתו. התוצאה היא שלכאורה, לאחר שדוד חזר בו מהכוונה לפטר התובע, לא קיימת עוד עילה מכוחה, התובע זכאי לפיצויי פיטורים, שכן לא פוטר אלא התפטר.
9.אך דעתנו היא כי בנסיבות שבהן התובע בחר שלא לשוב לעבודה, הוא זכאי לפיצויי פיטורים. כזכור תקרית דומה לזו שארעה ב- 25.1.09, התרחשה גם ב- 28.12.08. בנקודה זו מבקשים אנו להידרש לתצהירו של דוד ולהביא מתוכו את הסעיפים הבאים:
"18 (ב) אני מודה שאני אדם קצר רוח עם סגנון דיבור שעשוי להיתפס כבוטה וגס רוח. צר לי על כך.
18 (ג) התובע עצמו יודע זאת, מכיר אותי כבר כמה שנים ומכיר את סגנון הדיבור שלי והחליט לנצל זאת לטובתו.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|